יום אלאכ ויום עליכ

יום לך ויום עליך

"זה לעומת זה"

• אין לך יום שיבוא יותר טוב מחברו (משלי ערב, מס' 523)
• היום הטוב – דלוק אחריו (משלי ערב ליצחק יהודה, מס' 1,214)
• The days follow each other but are not alike (מס' 521)
• אל תהלל יום בטרם יבוא הערב (ספר המידות לרובין, מס' 523)

אלף ואחת פתגמים – בן עמי

• ליום ענדי, ווגדדא ענדק – היום אצלי ומחר אצלך (בעניין אירוח וטובות הדדיות, מס' 636)

פניני ספרד

• היום אני לך, מחר אתה לי (עמ' קע"ב)

כל שי פי וקתו – זריף!

כל דבר בעתו – נאה

"זה לעומת זה"

• זמן ועת לכל חפץ (קהלת ז', מס' 717)
• הכל יפה בעתו (מס' 717)

הערה: ללמדך, אל תדחה למחר את אשר צריך להיעשות היום. בבחינת "עבר זמנו בטל קורבנו".

אלהעלים פי אלכבר מיתל אל טאב פי אלחמיר

הלימוד למבוגר – כמו מכה לחמורים

"זה לעומת זה"

• בקשת החכמה בימי הזקנה כתו על החול (משחר פנינים, מס' 1,318)

הערה: החמור מסמל את הבערות והטפשות, ולא ניתן לאלפו – כך גם הזקן. הלימוד לא יועיל ולא ישנה אותו. יש בפתגם משום אזהרה לצעירים, שלא לדחות לימודם עד להתבגרותם, שכן אז לא תצמח להם תועלת מלימוד זה.

אל עלאלם פי אלסער – כנקשיה פי אל חאג'אר

הלימוד בילדות כנקוב באבן

"זה לעומת זה"

• פתוח חותם עלי אבן ספיר; לימודים בלב נער (משלי אסף, מס' 1,315)
• בקשת החכמה בימי הנערות כפתוח על האבן (מס' 1,318)
• הלומד בילדותו, דברי תורה נבלעים בדמו (אבות ד"ר נתן כד', מס' 1,315)

זהו פתגום בפזמון ספרותי, המצוי במקורות ותרבויות רבים.