ארכיון הקטגוריה: אדם ומגרעותיו

חטוהו עלא מחטאסאל – דענו טיזו פי אלעסאל

חטוהו עלא מחטאסאל – דענו טיזו פי אלעסאל

הניחוהו במקום מנוחתו – מרחו ישבנו בדבש

פתגם עממי מחורז, נאמר על אלה הנוהגים להפריז בדמותו ובמעלתו של נפטר. הפתגם בא ללגלג על ההפרזה וההגזמה בדברי ההלל והשבח על המת.

זה לעומת זה

  • אין מספרין בגנותו של מת – מס' 533
  • אחרי מות קדושים אמור – מס' 533
  • אסור לדבר סרה במתים – מס' 533
  • אין מהדרין את הנעדר (יוחנן טברסקי) – מס' 533

 

אדרוב אל סיני עלא אלחיט…

אדרוב על סיני עלא אלחיט אן מא בתלזזק – בתעלם

זרוק טיט לקיר, אם לא ידבק – יכתים

"זה לעומת זה" (כהן):

  • זרוק טיט לקיר, אם לא ידבק הרי שרשום ישאיר (אבן יחיא, מס' 1565).

פניני ספרד: לשון הרגע – אם אינה מכתימה – מזהמת (עמ' פ"ו)

לשאנכ חצאנכ, אן צנתו…

לשאנכ חצאנכ, אן צנתו זאנכ ואן חנתו האנאכ

לשונך כוסך, אם תשמרהו ישמור אותך, ואם תבגוד בו יבגוד בך

"זה לעומת זה"

  • חיים ומוות ביד הלשון (משלי יח', מס' 2214)
  • הלשון אבר שהנשמה תלויה בו (אמרי בינה ליצחק איזיק, מס' 2214)
  • מה שפוגע באדם, לשונו (אלף ואחד פתגמים, בן עמי, מס' 337)

הערה: מי שכשלו רגליו, לא ימות, אבל מי שכשלה לשונו יאבד (אבן עזרא, שירת ישראל).

לא תשרב מין ביר…

לא תשרב מין ביר ותרמי פיה חאג'ר, לא תאכל מן סאחין הו טבזא פאה

אל תשתה מהבור ותשליך בו אבן, אל תאכל מהצלחת ואחר תירק בה

לשון אחרת: אל תירק לצלחת ממנה אתה אוכל.

אל כלב, האלי בעוי מא בעוד

אל כלב, האלי בעוי מא בעוד

כלב נבחן אינו נשכן

"זה לעומת זה"

  • כלב נובח לא ישוך (משלי יהושע, מס' 130)

פניני ספרד

  • Pero lodrador, no modre (כלב נובח אינו נושך, עמ' קפ"ב)

אוצר הפתגמים – דהן

  • כלב נבאח מא יעד מא יגרח (כלב נבחן לא ישוך ולא יפצע)

הערה: נאמר על אדם צעקן המעורר פחד ומורא בצעקותיו, אולם אלה בבחינת צעקות בלבד, שאינן מזיקות. נאמר גם על אדם הנוהג לאיים, אולם האיום אינו מגיע לכלל ביצוע ומהווה איום סרק.

כתיר חראכי – קליל בראכי

כתיר חראכי – קליל בראכי

תנועה רבה – הצלחה מועטה

"זה לעומת זה"

  • רוב מהומה על לא מאומה (מס' 16)
  • נשיאין ורוח וגשם אין (משלי נ"ה, מס' 16)

הערה: יופיו של הפתגם בחריזה המדויקת

אל מרא מתל אלבע…

אל מרא מתל אלבע – מא בתנאם ולא בתניים

האישה כפרעוש – לא ישנה ולא מניחה לישון

"זה לעומת זה"

  • הנשים – פה – יקושים (מוסר הפילוסופים, מס' 2403).
  • ממהר הוא לקחת אישה – אץ הוא למכור מנוחתו (משלי אגור, מס' 1450).
  • When a man marries, his trouble begin (מס' 1450)

הערה: מיוחס לאישה טורדנית שאינה פוסקת לרטון.

לימים, פתגם זה עבר לשימוש נרחב במשפחת סלומון, והחלק השני שלו (מא בתנאם ולא בתניים), משמש לתיאור כל מי שהוא נודניק, מציק ומפריע לשלוות הרבים (ר. סלומון)

קאם אל כרשאח תא ימשי…

קאם אל כרשאח תא ימשי, טלאו שננו קבל ג'רייתו

קם הפיסח ללכת – צמחו לו שיניים במקום רגליים

הערה:

זהו פתגם המלגלג על מי שמנסה לעשות דבר שהוא מעבר ליכולתו, שכן השיניים אינן תחליף לרגליים.