רישום הפתגמים נעשה תחילה באורח ספונטני, כפי שהושמעו מפי המסרנית, רבקה סלומון ז"ל, ותורגמו לעברית על ידי, על פי המידע הכלול בטקסט עצמו, זאת לאחר שחקרתי גם את הסיטואציה החברתית שבה מעוגן הפתגם.

קיים שוני בין ההגייה בעל פה לבין הכתוב במספר הברות.

בערבית דמשקאית נהוג לומר "א" במקום "ק" שבכתב. למשל: "אל", שפירושו "אמר", נכתב למעשה "קאל".

כדי שהפתגמים יהיו ניתנים לקריאה בדיד קורא הערבית המדוברת, הבאתי את הפתגמים כפי שיש לכותבם, בתעתיק עברי, ולא כפי ששמעתי אותם.

להשוואת מקורות נעזרתי בנ"ל:

1. י. כהן, "זה לעומת זה", אוצר פתגמים מקבילים עבריים, אנגליים וגרמניים. ליד כל פתגם שהבאתי מקבילותיו מתוך הנ"ל, צוין המספר הסידורי בו מופיע הפתגם בספר זה. השתמשתי בעיקר במקבילות ממקורות עבריים או ארמיים מתורגמים, ולעתים הוספתי גם את המקור האנגלי.
2. י. בן עמי, "אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו", לקט בפרסומי המרכז לחקר הפולקלור. הפתגם היהודי-מרוקאי הועתק כלשונו ובתרגומו וכן בציון המקבילות כפי שהובאו על ידי יששכר בן-עמי. המספר המצוין על יד הפתגם המרוקאי מסמל את המספר לפי הסדר בלקט הנ"ל.
3. ח. דהן, "אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו", בצירוף השוואות ומקבילות. המספר המצוין על יד הפתגם מסמל את מספרו בלקט הנ"ל.
4. יצחק מוסקונה, "פניני ספרד", אלפי פתגמים מאוצר החוכמה של יהודי ספרד. המקבילות לפתגמים הועתקו רק בתרגום העברי.

הביצועים השונים חושפים משמעויות שונות של הפתגם, כפי שביצועיה של כל מילה חושפים משמעויות שונות שלה. מאחר שבפתגם יש יותר מאשר במילה, ניתן לפתור את בעיית המשמעויות המרובות כאשר בודקים את הפתגם בהקשר שלו.

עקב מגבלות זמן ומרחב, לא התעכבתי על בדיקת הפתגם ב-4 המישורים היוצרים את הטקסט, אליבא דה גב' גלית חזן-רוקם: הטקסט, השימוש, התבנית והפונקציה.

התמקדתי רק בשני המישורים הראשונים:

1. הצגת הפתגם (הטקסט) כפי שהובע על ידי המסרנית ותרגומו לעברית באמצעיים המילוליים שעמדו לרשותי. התרגום נעשה אף הוא בעזרת המסרנית, מתוך כוונה להגיע, בין היתר, לסעיף השני.
2. בדיקת השימוש בפתגם והתאמתו לסיטואציה ולהקשר. בנוסף לדרכים שנקטתי לטובת רענון זכרונה של המסרנית, נהגתי להקריא בפניה פתגמים מתוך אוספי פתגמים שעמדו לרשותי ולהציג בפניה את השאלות הבאות:
   • האם הפתגם מזכיר לך פתגם דומה לפתגם זה?
   • האם את זוכרת פתגם שקשור בנושא זה או אחר, תוך הצגת רשימה של נושאים כפי שיובאו בהמשך, כגון, אדם ואלוהים, אדם ומגרעותיו, בין גבר לאישה ועוד.
   • באיזה הקשר ומתי נוהגים להעלות פתגם זה?

פתגם בערבית הוא משל, הקרוב במשמעותו למשל בעברית. ואכן, לפתגמים רבים ניתן למצוא נמשלים.

למספר פתגמים אשר השימוש בהם זכור לי מימי ילדותי, אביא דוגמאות להקשר שבהם נאמרו.

בין הפתגמים העממיים יותר ישנם ביטויים עסיסיים, אשר הכתב אינו סובלם, לכאורה. ראיתי חובה להעלותם, בהיותם, לדעתי, בין הקולעים והמשעשעים והמשקפים נכונה את הוויית החיים העממית, הפשוטה והשורשית של יהודי דמשק, אשר חוש ההומור שלהם לא נטשם מעולם.