כל ואחד עלא דינו – אללה יעינו!

כל אחד באמונתו – אלוהים יושיע לו!

"זה לעומת זה"

• אם אדם עושה הרי הוא מתברך – ואם לא, אינו מתברך! (מס' 1,117, מדרש תהילים כג')
• הטורח להושיע לעצמו, סופו שהוא זוכה לישועת אלוהים (מס' 1,117, משנת אחרונים לקלצקין)
• אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו של האדם (מס' 1,117, תוספתא דברכות פרק ו')

הערה: פתגם מחורז המסייע לזכירתו. פתגמים רבים נקשרים לאמונה באלוהים מתוך התפיסה הדתית של החברה הזו, אשר חיה לאורם.