אל חנזיר פיעין אמו – עזאל

אל חנזיר פיעין אמו – עזאל

החזיר בעיני אמו – אייל

"זה לעומת זה"

  • הקוף בעיני אמו – צבי (הפלחים, למיוחס, מס' 1662)

אלף ואחד פתגמים – בן עמי

  • כל כנפוס ענד אמו גזאל (כל חיפושית יפה בעיני אמה)

אוצר הפתגמים – דהן

  • כל פרעוש בעיני אמו – אייל (64)
  • החיפושית בעיני אמה – יפהפיה (משלי ערב, 64)
  • כל אווז – ברבור הוא בעיני אוהב (חנניה רייכמן, 64)

הערה: יש האומרים "קוף" במקום "חזיר".

יא עמי חמנתאכ אבי…

יא עמי חמנתאכ אבי – שו עא עקלכ יא סבי

דודי, חשבתיך לאבי – שכלך התבלבל, בני

הערה: מצב בו בן אומר לאביו דברים שאינם לטעמו. הפתגם מתאר מעין דו שיח בין בן לאביו, כאשר האב מעמיד את הבן על טעותו.

קלבי עלא וואלדי…

קלבי עלא וואלדי, וקלב וואלדי עלי – חגר

לבי לבני, אבל לב בני אלי – כאבן

הערה: פתגם זה מתאר מצב שבו הורה אינו זוכה לקבל יחס של כבוד מבנו, אף שהעניק לו הכל.

אל מרא מתל אלבע…

אל מרא מתל אלבע – מא בתנאם ולא בתניים

האישה כפרעוש – לא ישנה ולא מניחה לישון

"זה לעומת זה"

  • הנשים – פה – יקושים (מוסר הפילוסופים, מס' 2403).
  • ממהר הוא לקחת אישה – אץ הוא למכור מנוחתו (משלי אגור, מס' 1450).
  • When a man marries, his trouble begin (מס' 1450)

הערה: מיוחס לאישה טורדנית שאינה פוסקת לרטון.

לימים, פתגם זה עבר לשימוש נרחב במשפחת סלומון, והחלק השני שלו (מא בתנאם ולא בתניים), משמש לתיאור כל מי שהוא נודניק, מציק ומפריע לשלוות הרבים (ר. סלומון)

אל מושמאר ביפות ללהיט…

אל מושמאר ביפות ללהיט, מן כותר אל ראש האלי וורא

המסמר נכנס לקיר – בגלל הראש העומד מאחוריו

"זה לעומת זה"

  • הכל הולך אחרי הראש (פרקי רבי אליעזר מ"ב, מס' 1090)
  • הגוף הולך אחרי הראש (עירובין ס"א, מס' 1090)
  • ראשו של האדם מלך על כל אבריו (עירובין ס"א, מס' 1088)

הערה: האדם מצליח לפתור בעיה (להחדיר מסמר לקיר), רק עקב היותו אדם, שראש חושב על כתפיו.

קאם אל כרשאח תא ימשי…

קאם אל כרשאח תא ימשי, טלאו שננו קבל ג'רייתו

קם הפיסח ללכת – צמחו לו שיניים במקום רגליים

הערה:

זהו פתגם המלגלג על מי שמנסה לעשות דבר שהוא מעבר ליכולתו, שכן השיניים אינן תחליף לרגליים.

אל קרעא במישיתיין ואלעמיא במכחילתין

אל קרעא במישיתיין ואלעמיא במכחילתין

הקרח מסתרק במסרקות שתיים, והעיוור – בשני מכחולי עיניים

"זה לעומת זה"

  • כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו (מס' 787).

הערה: בפתגם זה יש משום לגלוג אירוני לאדם אשר עושה דברים שלא לצורך ומבלי שזה יועיל לו.

וואג'ה אל עין – ביראתי אל תנין

וואג'ה אל עין – ביראתי אל תנין

כאב העיניים – מכסה את השתיים

"זה לעומת זה"

  • העיניים רואות והלב מהרהר (דברים רבה)
  • אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות (סוטה ח')

הערה: תאוות העיניים המצטיירת ככאב, גורמת לאדם שיסומא בשתי עיניו. תאוותו של האדם במה שעינו רואה גורמת לו לעיוורון בשתי עיניו גם יחד – עיוורון מוחלט. יש בזה משום אזהרה – לבל נקנא באחרים.