מסרי נק – בירוחו הק

כספי אתנן – ילכו ביעף

"זה לעומת זה" (כהן)

• הממון עשה יעשה לו כנפיים (ראב"ע בפירוש לשמות, מס' 1521).
• הבא בלי עמל – יאבד חיש קל (משלי עם, מס' 1357).
• כלעומת שבא כן ילך (קוהלת ה', מס' 1357).

הון פלושאכ ולא תהון נפשאכ

השפל כספך ואל תשפיל נפשך

"זה לעומת זה" (כהן)

• ראוי לצוות על המעות ולא תשרת להן (צמח צדיק, מס' 1522).

אל פלוש עלא אכבאר ראש – בתדוש!

הכסף את הגדול בראשים – דורס!

"זה לעומת זה"

• הכסף כל יכול (מס' 1517).
• כל שהכסף בידו – ידו על העליונה (בבא מצא מז', מס' 1517).
• הכסף יענה את הכל (קוהלת י' יט', מס' 1517).
• בעל המאה הוא בעל הדעה (מס' 1517).
• הממון מעמיד רגליו של בעליו (קוהלת רבה פ"ו).

קאלו ללקיטא חאראכי בינפע – חפרת וטמינתהו.

אמרו לחתול צואתך מועילה – חפר גומה והטמין אותה.

"זה לעומת זה"

• חתול ילקק ידי איש ובאחריתו ישרט שרטטת (משלי יהושע, מס' 362).

הערה

מאחורי פתגם עממי זה קיים סיפור.

החתול הרי נוהג לחפור גומה, לעשות צרכיו ולכסותם, שלא כדרך רוב בעלי החיים, המשאירים את הפרש שלהם גלוי. אולם, מאחר שהחתול (שלא בצדק) נחשב חיה בוגדנית ומניפולטיבית, כאשר בא האדם וביקש לשבח את החתול על כך שצואתו מביאה תועלת ומדשנת את האדמה, מיהר החתול לחפור גומה ולקבור את צואתו, כדי שלאדם לא יהיה סיפק לנצלה לתועלתו.

נהוג לומר פתגם זה לאדם אשר מסייע במטלה כלשהי, זוכה להערכה ולתודה, ולפתע מפסיק המלאכה, ללא סיבה, ומסרב לסיימה. פתגם זה שם אותו ללעג ולקלס, ומטרתו לומר: "המתחיל במצווה, אומרים לו – גמור!".

לאבש אלמונכשי בתטלע שית אלנישי!

הלבש מטאטא – ותהי לגברת נכבדה!

"זה לעומת זה" (כהן)

• בגדים נאים מקשטים את האדם (תנחומא פ' צ"ו, מס' 222)
• לבוש תפארת לא יכסה חטוטרת (יוחנן טברסקי, מס' 222)
• No fine cloth can hide the clown (גם מבעד מחלצות פאר ייראה המוקיון)

אוצר הפתגמים (דהן)

• אל קצבא אידא תלבסהא תבאן מזאנז (גם מקל אם בגדים תעטהו – יפה יהיה מראהו).

איס דעאנאכ בין תנין, וואחד ביקולאכ טאוויל ויאאחד קציר!

גזור זקניך בין שניים, אחד יאמר ארוך – שני קצר!

"זה לעומת זה"

• על טעם וריח אין מה להתווכח (א. שלונסקי, מס' 1366).
• לא כל הטעמים שווים (ש.י עגנון, סיפור פשוט, מס' 1366).
• יש רוצה בחומץ ויש רוצה ביין (קדושין מ"ה).

האי אל עין והאי אוחתא

זו העין וזו אחותה

"זה לעומת זה"

• טובים השניים מן האחד (קוהלת ד', מס' 745).
• העיניים מליצי הלבבות (משה אבן עזא, מס' 745)

כלב מפלות אחסאן מן אסד מרבוט

כלב חופשי טוב מאריה כבול

אלף ואחת פתגמים (בן עמי):

• כלב עאייס, חסן מן סבע מיית – כלב חי עדיף מאריה מת (מס' 549)

עאלאכ בראשכ – בתערפי חלאסכ

אם שכלך בראשך – תדעי להיחלץ

"זה לעומת זה":

• איזה חכם, הרואה את הנולד (אבות, מס' 1811)

פתגם עממי מחורז אשר בא להלל את האדם החכם, המוצא תושייה ויודע להסתדר.

אכבר מינכ בשהר – אחבר מינאכ בדהר

גדול ממך בחודש – חכם ממך בדור

זה לעומת זה:

• אין חכם כבעל ניסיון (עקידה שער י"ד, מס' 735)
• שיבת אדם תחזק שכלו (משלי אגור, מס' 734)
• כהוסיף איש ימים על ימי חייהו כן ירבה חכמה (משלי יהושע, מס' 734)