מטראח אל חיא ופראש ונאם

במקום שיש נחש – פרוש ונמנם

"זה לעומת זה"

• אני והוא – כאדם עם נחש בכפיפה אחת (מס' 33)

הערה:

עיצה לאדם שלא להיכנס לוויכוח עם אדם שתכונותיו כשל הנחש (ארסי, ערום). מוטב שתפרוש ותישן.

הלי מא אחד מן עלתו – מאת בעליתו

מי שאינו לומד ממגרעתו – ימות בכשלונו

"זה לעומת זה"

• אדם בא לעולם בבכיה ונפטר בבכיה (קוהלת רבה, מס' 273)
• הוכחת ולדתו במזל של עוני (מס' 272)

לא תקול פול – טא יתעבא פי לעדול!

אל תאמר פול – עד שיתמלא תרמילו!

"זה לעומת זה"

• יש שמתעשר לאין כל, מתרושש והון רב (מס' 1,865)

הערות:

הכוונה לאדם המתפאר בעושר שעדיין לא צבר. הפול הינו מאכל עממי, כמו החומוס.

כול וואחד מח'טו עלא טימו – חילווה!

כל אחד רואה הנזלת על פיו – יפה!

נאמר על בעל אהבה עצמית מופרזת, אשר אינו רואה את מגרעותיו.

"זה לעומת זה"

• כל חמור אוהב את נעירתו (מס' 96)
• כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו (מס' 251)
• אין איש רואה מומו (מס' 251)

הערות:

לפתגם עסיסי זה לא מצאתי מקבילות, כלשונו. במהותו, הפתגם הינו מטאפורי. השומע פתגם זה, מתעוררת בו תחילה תחושת גועל, עד היקלטותו בתודעה כמטאפורה. מהפך זה גורם להפתעה, כשההומור ביסודה.

האלי בשתננא מן אלעבד – ביעיש נוס אל נהאר; האלי בשתננא ללאללה – ביעיש כול אל נהאר.

המחכה לחסדי האדם – יחיה מחצית העת (היום); המחכה לחסדי אלוהים – יחיה כל העת (עד ערוב ימיו).

"זה לעומת זה"

• הבוטח בה' חסד יסובבנו (תהילים; מס' 1,959)
• כל המשים בטחונו על השם – ישיג מבוקשו ורצונו (עומר השכחה)
• אדם עושה בידיו והקב"ה מברך מעשה ידיו (מדרש תהילים קל"ו; מס' 1,117)
• רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקים (משלי י"א; מס' 1,117)
• לאדם המלאכה – לה' הברכה (משל ומליצה לוטיינשנידר; מס' 2,283)

ג'רתי שכרת איל באב; באב אל כארים – מפתוח!

שכנתי נעלה דלתה – אבל דלתו של הקב"ה פתוחה!

כל ואחד עלא דינו – אללה יעינו!

כל אחד באמונתו – אלוהים יושיע לו!

"זה לעומת זה"

• אם אדם עושה הרי הוא מתברך – ואם לא, אינו מתברך! (מס' 1,117, מדרש תהילים כג')
• הטורח להושיע לעצמו, סופו שהוא זוכה לישועת אלוהים (מס' 1,117, משנת אחרונים לקלצקין)
• אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו של האדם (מס' 1,117, תוספתא דברכות פרק ו')

הערה: פתגם מחורז המסייע לזכירתו. פתגמים רבים נקשרים לאמונה באלוהים מתוך התפיסה הדתית של החברה הזו, אשר חיה לאורם.

עטא ללאללה ולא עטא ללעבד

מתן מה לאל ולא מתן מהעבד

"זה לעומת זה"

• טוב נתון מקחת (מס' 956)
• הערה: טובים חסדי אל מחסדי אדם.

אל חוב ואל חבל ורוכב על ג'אמל מא ביחתיפו!

אהבה, הריון ורכיבה על גמל אינם נסתרים!

"זה לעומת זה"

• אהבה ושיעול אינם ניתנים להצנעה (מס' 455)
• אהבה ושיעול הם מן הדברים שאי אפשר להעלים עליהם (מס' 455)
• אהבה ושיעול אין לנעול במנעול (חנניה רייכמן, מס' 455)

פניני ספרד

• שיעול ועניות אי אפשר להחביא (עמ' קכ"ו)

מאוצר הפתגמים (דהן)

• אל מחבא ולא חדבא, מה פיהום מא יתכיבא (עמ' 250)
• האהבה, כמו החטוטרת, אינה נסתרת (עמ' 250)

הערות:

שונה, כמובן, הפתגם במרחבים תרבותיים שונים. קסמו של הפתגם ביכולתו להשתנות ולהתאים את עצמו למרחב בו הוא נפוץ, בהחדירו אלמנטים מוכרים ומובנים לקהל מאזיניו. כך גם פתגם זה, נושא האהבה, על אף שהוא כללי לכל אומות העולם, משמש מוטיב חשוב ומעניין בתרבות עמי ערב, בשיריה ובסיפוריה.

כך גם ההריון, ובעיקר הגמל – ספינת המדבר הייחודית לעמי ערב, שוכני המדבר.

לעומתו, הפתגם האנגלי, המתייחס גם הוא לאהבה אולם גם לשיעול – תופעה נפוצה בניב האנגלים, הנוהגים לחכך בגרונם. הפתגם הספרדי מדגיש את העוני – מנת חלקם של רבים מיהודי הבלקן.