אל עלם ללפקיר – מאל; וללעני – ג'מאל

הלימוד לעני – כסף; ולעשיר – יופי

הערה: משפט ייחודי מחורז המדגיש את הניגוד בין העניים והעשירים.

אל אלעאריב – לאגם יכון אדיב

על הזר להיות אדיב

הערה: יופיו של הפתגם בחריזה. הפתגם מלמד דרך התנהגות בחברה זרה.

סעאת אל דיפא – תספאר אל אליאון

בשעת התשלומים מחווירות הפנים

הערה: גם זו אזהרה מפני קבלת הלוואה או טובה – מאחר שקל לקבל, אולם קשה להחזיר. פתגם זה נאמר גם כאשר מבאים אליך אורחים לביקור גומלין, לאחר שהתארחת אצלם ועתה עליך לארחם (קל יותר להתארח מאשר לארח).

אדא כאן פי דיין – סוב רוטליין

אם יש לך חוב – החזר כפול

"זה לעומת זה"

• ההלוואה ראשיתה אהבה וסופה מריבה (תחכמוני, שער מד', מס' 1,380)
• ההלוואה תרבה שנאה (משלי ערב ליהודה יצחק, מס' 1,380)

הערה: לפתגם שתי משמעויות:

1. אם לקחת הלוואה, יהא עליך להחזיר כפול. זו אזהרה מפני מלווים.
2. אם עשו לך טובה – עליך להחזיר כפל כפליים. אזהרה לבני אדם שלא יזדקקו לטובות של אחרים.

לא תחסבונא לא תשרלונא!

אל תתחשבנו איתנו ואל תעבידו אותנו!

כלומר – אל תעשו לנו טובות.

אדא כאן סחבאכ עבאל – לא תלחאשו כלו

גם אם ידי חברך דבש – אל תלקקהו כולו

"זה לעומת זה"

• דבש מצאת, אכל דייך פן תשבעהו והקאותו (משלי, מס' 1,748)

הערה: פתגם זה בא ללמדך כי אין לנצל טוב לבו של חבר עד קצה גבול יכולתו – יש להותיר לו עצמו ולזמנים אחרים.

בוש אל כלב מן תממו ואדי טלבאכ מננו

נשק את הכלב בפיו והשג מבוקשך ממנו

"זה לעומת זה"

• יד אשר לא תוכל לנשכה – נשקנה (משלי ערב ליצחק יהודה, מס' 1269).
• כשאין בידך יכולת לחתוך יד אויב – נשק אותה והשלם עמו (נועם המידות, י"ב, מס' 1269).

אלף ואחד פתגמים – בן עמי

• בוש לכל פמו, התא תקדי חאזתק (נשק את הכלב על פיו, עד שלא יהיה צורך בו, 121).

כלומר, בדרכי נועם משיגים יותר מאשר בכפייה.

(בן עמי מביא מקורות נוספים: ברונו-מלכא 360, וסטרמאך מס' 112, 1719, קולין עמ' 171, בן שנב 448, 2357 – להראותנו כי פתגם זה נפוץ בקרב עמים אחרים).

ואחד מן אללה ולא מייא מן אל עבד

אחד מן האל ולא מאה מהעבד

"זה לעומת זה"

• אשרי די לו במתת אל – אנוש עשיר ולו אוצר (שקל הקודש לר' יוסף קמחי, מס' 450)

אלף ואחד פתגמים – בן עמי

• אוחידה מעא אללאה וולא מיא מעא לעבד – אחת מה' ולא מאה מהעבד (7)
• נוסח אחר – פגישה אחת עם ה' ולא עם העבד (האדם) – האדם שולח לעוון אדם, אך לא כן העבד.

אוצר הפתגמים – דהן

• מיאת מררא מעא אללאה ולא וחדא מעא אל עבד (מאה פעמים מאלוהים ולא אחת עם עבדו – 708)
• אל תצרכני לידי מתת בשר ודם, כי אם מידך הפתוחה והרחבה (מתוך ברכת המזון).

*** וסבתא רבקה היתה אומרת: "תתנו, תתנו, תתנו – ושלא יתנו לכם".

שכאן בידאכ תאכל אל לאחמי – שרו אל מראאה

שכאן בידאכ חזאאיז – חוד מארא חידאה

שכאן בידאכ פיגלה – קול אל ווראה

רצונך לאכול בשר – אכול המרק; רצונך להינשא – שא אישה חכמה (היודעת לכלכל מעשיה); רצונך לאכול צנון – אכול הקליפה

יא ג'ארי – אינתי בחאלכ ואני בי חאלי

שכני – אתה בשלך ואני בשלי

אוצר הפתגמים – דהן

• צבאח אל כיר יא זארי, אנתי פי דארק וואנא פי דארי (בוקר טוב שכני – אתה בביתך ואני בביתי , מס' 506)
• היה ידיד עם כל שכן, אולם תמיד עמוד הכן (חנניה רייכמן)