אל קרעא במישיתיין ואלעמיא במכחילתין

הקרח מסתרק במסרקות שתיים, והעיוור – בשני מכחולי עיניים

"זה לעומת זה"

• כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו (מס' 787).

הערה: בפתגם זה יש משום לגלוג אירוני לאדם אשר עושה דברים שלא לצורך ומבלי שזה יועיל לו.

אל חיט אל ואטי כול אל נאש בתרכאבו!

קיר נמוך – כל האנשים רוכבים עליו!

הערה: אדם חסר כבוד המשול לקיר נמוך. כל אחד עולה ורוכב עליו.

וואג'ה אל עין – ביראתי אל תנין

כאב העיניים – מכסה את השתיים

"זה לעומת זה"

• העיניים רואות והלב מהרהר (דברים רבה)
• אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות (סוטה ח')

הערה: תאוות העיניים המצטיירת ככאב, גורמת לאדם שיסומא בשתי עיניו. תאוותו של האדם במה שעינו רואה גורמת לו לעיוורון בשתי עיניו גם יחד – עיוורון מוחלט. יש בזה משום אזהרה – לבל נקנא באחרים.

קאם אל דיב תא ירקוס – קטל שבעא תונפוש

קם הדב לרקוד – קטל שבע נפשות

הערה:

אדם כבד תנועה ובלתי זהיר משול לדב. גם אם תהיינה לו כוונות טובות, כגון רצונו לרקוד ולהשתתף בשמחה, מעשיו יגרמו לאסון, לקטילתן של שבע נפשות.

השימוש במספר 7: פורמולה, בסיפור ובפתגם העממי. אף פתגם זה היה שגור בפיה של אמי. כאשר מי מאיתנו היה גם ממקומו מתוך כוונה טובה להביא דבר מה, ובעת קומו, עקב חוסר זהירות, היה גורם נזק לרכוש או פוגע באחד המסובים, היו מלגלגים עליו באמירתו של פתגם זה, כדי שילמד בעתיד להיזהר.

תלע מן טזנא וביעלימנא אסבאחאו!

רק יצא מהישבן ובא ללמדנו שחייה!

"זה לעומת זה"

• דנפק מינק טעמא מלפך (יבמות פ"ג, מס' 680)
• הביצים חפצים להיות פקחים מן האפרוחים (חכמה ומוסר י"א, מס' 680)
• לא תלמד מביצה – תרנגולת עצה (חנניה רייכמן, מס' 680)

הערה:

פתגם זה היה שגור ביותר בפיה של רבקה סלומון ז"ל. בעת ויכוח, כשנתגלה פער הדורות בתפיסת עולם ובניסיון החיים – וכמוסר השכל: צעיר המשול לאפרוח אינו יכול ללמד את המבוגר, קרי התרנגול, הלכות חיים.

המשל מאחורי הפתגם

בדואי והגמל שלו הולכים לשחות בים. הגמל עושה את צרכיו, והצואה צפה על המים. הבדואי מסתכל על הצואה ואומר לגמל: "תראה, הוא רק יצא מהתחת שלנו וכבר מלמד אותנו לשחות!".

אשתנא יא כדיש – תא יתלע אל חשיש

חכי העז – עד שהתבן יצמח

הערה:

משמיעים פתגם זה לאדם חסר סבלנות, ומשווים אותו לעז העומדת ומצפה לצמיחה של תבן מהאדמה.

מטרח אל עקרב – לא תקרב

במקום שיש עקרב – אל תקרב

הערה:

אדם מעליב ועוקצני משול לעקרב. בפתגם מטאפורי זה, עצה לאדם שלא להתקרב למי שתכונתו כשל עקרב שעקיצתו ארסית.

כול כלב ביג'י יומו

כל כלב יבוא יומו

הערה:

פתגם מטאפורי. אדם שתכונתו כשל כלב (במובן השלילי) – סופו יבוא באחד הימים. בפתגם מוסתרת גם המשאלה, שיום זה יגיע במהרה, והאדם לא יאריך ימים, כי שנותיו של הכלב קצרות יותר.

רבי כלב – בינפעכ; רבי בני אדם – בקלאכ

הנך כלב – יועילך; הנך אדם – יעקורך

הערה:

הכלב תועלתו רבה משל האדם, משום שהוא רע באופיו ולא מוקיר תודה.

קוללו תור – קוללו אחלבו

אמרו לו שור הוא – יאמר לך חלוב אותו

"זה לעומת זה"

• אין חולבים את התיש (מס' 255)

אלף ואחד פתגמים (בן עמי)

• לחלוב פלעתריז, וומנאיין יכריז? (מס' 635)

הערה:

כאשר אין מצליחים לשכנע אדם המתעקש בדעתו, אף שאין צידוק לכך. אומרים לך – זה שור! ובכל זאת אתה מתעקש לחלוב אותו.