אשתנא יא כדיש – תא יתלע אל חשיש

חכי העז – עד שהתבן יצמח

הערה:

משמיעים פתגם זה לאדם חסר סבלנות, ומשווים אותו לעז העומדת ומצפה לצמיחה של תבן מהאדמה.

מטרח אל עקרב – לא תקרב

במקום שיש עקרב – אל תקרב

הערה:

אדם מעליב ועוקצני משול לעקרב. בפתגם מטאפורי זה, עצה לאדם שלא להתקרב למי שתכונתו כשל עקרב שעקיצתו ארסית.

כול כלב ביג'י יומו

כל כלב יבוא יומו

הערה:

פתגם מטאפורי. אדם שתכונתו כשל כלב (במובן השלילי) – סופו יבוא באחד הימים. בפתגם מוסתרת גם המשאלה, שיום זה יגיע במהרה, והאדם לא יאריך ימים, כי שנותיו של הכלב קצרות יותר.

רבי כלב – בינפעכ; רבי בני אדם – בקלאכ

הנך כלב – יועילך; הנך אדם – יעקורך

הערה:

הכלב תועלתו רבה משל האדם, משום שהוא רע באופיו ולא מוקיר תודה.

קוללו תור – קוללו אחלבו

אמרו לו שור הוא – יאמר לך חלוב אותו

"זה לעומת זה"

• אין חולבים את התיש (מס' 255)

אלף ואחד פתגמים (בן עמי)

• לחלוב פלעתריז, וומנאיין יכריז? (מס' 635)

הערה:

כאשר אין מצליחים לשכנע אדם המתעקש בדעתו, אף שאין צידוק לכך. אומרים לך – זה שור! ובכל זאת אתה מתעקש לחלוב אותו.

איל כלב דנבו מעוואג'

הכלב זנבו עקום

הערה:

משול לאדם עקשן שלא ניתן לשנותו. כמותו כזנב של כלב בצורתו העקומה, שלא ניתן ליישרו. פתגם זה נאמר גם כאשר דבר מה לא מוצא חן בעיני הדובר.

שערה מן טיז אל חנזיר – בראכה!

שערה מישבנו של החזיר – ברכה!

הערה:

החזיר מסמל את בעל החיים הטמא והבזוי בקרב היהדות הדתית ועמי ערב גם יחד. הקמצן משול לחזיר. מי שמצליח לתלוש שערה, אף שערכה אפסי, מישבנו של החזיר, יש בכך הישג רב והוא זוכה להערכה ולברכה.

טאוויל והביל

ארוך ואוויל

"זה לעומת זה"

• כל ארוך – שוטה (מס' 2,135, מחברות עמנואל)
• אבדה חכמתו בארכו (מס' 2,135, משלי ערב)
• לתמר דמתה קומתו – וכנגדו דעתו (מס' 2,135, משלי ערב ליצחק יהודה)
• קצר קומה – מלא עורמה!

מטראח אל חיא ופראש ונאם

במקום שיש נחש – פרוש ונמנם

"זה לעומת זה"

• אני והוא – כאדם עם נחש בכפיפה אחת (מס' 33)

הערה:

עיצה לאדם שלא להיכנס לוויכוח עם אדם שתכונותיו כשל הנחש (ארסי, ערום). מוטב שתפרוש ותישן.

הלי מא אחד מן עלתו – מאת בעליתו

מי שאינו לומד ממגרעתו – ימות בכשלונו

"זה לעומת זה"

• אדם בא לעולם בבכיה ונפטר בבכיה (קוהלת רבה, מס' 273)
• הוכחת ולדתו במזל של עוני (מס' 272)