קלבי עלא וואלדי, וקלב וואלדי עלי – חגר

לבי לבני, אבל לב בני אלי – כאבן

הערה: פתגם זה מתאר מצב שבו הורה אינו זוכה לקבל יחס של כבוד מבנו, אף שהעניק לו הכל.

אל קרעא בתפתחר בשערת אלחתהא

הקרחת מתגאה בשערות אחותה

הערה: מתייחס למי שמתגאה בדבר שאינו שייך לה ואינו משלה.

אל מרא מתל אלבע – מא בתנאם ולא בתניים

האישה כפרעוש – לא ישנה ולא מניחה לישון

"זה לעומת זה"

• הנשים – פה – יקושים (מוסר הפילוסופים, מס' 2403).
• ממהר הוא לקחת אישה – אץ הוא למכור מנוחתו (משלי אגור, מס' 1450).
• When a man marries, his trouble begin (מס' 1450)

הערה: מיוחס לאישה טורדנית שאינה פוסקת לרטון.

לימים, פתגם זה עבר לשימוש נרחב במשפחת סלומון, והחלק השני שלו (מא בתנאם ולא בתניים), משמש לתיאור כל מי שהוא נודניק, מציק ומפריע לשלוות הרבים (ר. סלומון)

אל מושמאר ביפות ללהיט, מן כותר אל ראש האלי וורא

המסמר נכנס לקיר – בגלל הראש העומד מאחוריו

"זה לעומת זה"

• הכל הולך אחרי הראש (פרקי רבי אליעזר מ"ב, מס' 1090)
• הגוף הולך אחרי הראש (עירובין ס"א, מס' 1090)
• ראשו של האדם מלך על כל אבריו (עירובין ס"א, מס' 1088)

הערה: האדם מצליח לפתור בעיה (להחדיר מסמר לקיר), רק עקב היותו אדם, שראש חושב על כתפיו.

קאם אל כרשאח תא ימשי, טלאו שננו קבל ג'רייתו

קם הפיסח ללכת – צמחו לו שיניים במקום רגליים

הערה:

זהו פתגם המלגלג על מי שמנסה לעשות דבר שהוא מעבר ליכולתו, שכן השיניים אינן תחליף לרגליים.

אל קרעא במישיתיין ואלעמיא במכחילתין

הקרח מסתרק במסרקות שתיים, והעיוור – בשני מכחולי עיניים

"זה לעומת זה"

• כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו (מס' 787).

הערה: בפתגם זה יש משום לגלוג אירוני לאדם אשר עושה דברים שלא לצורך ומבלי שזה יועיל לו.

אל חיט אל ואטי כול אל נאש בתרכאבו!

קיר נמוך – כל האנשים רוכבים עליו!

הערה: אדם חסר כבוד המשול לקיר נמוך. כל אחד עולה ורוכב עליו.

וואג'ה אל עין – ביראתי אל תנין

כאב העיניים – מכסה את השתיים

"זה לעומת זה"

• העיניים רואות והלב מהרהר (דברים רבה)
• אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות (סוטה ח')

הערה: תאוות העיניים המצטיירת ככאב, גורמת לאדם שיסומא בשתי עיניו. תאוותו של האדם במה שעינו רואה גורמת לו לעיוורון בשתי עיניו גם יחד – עיוורון מוחלט. יש בזה משום אזהרה – לבל נקנא באחרים.

קאם אל דיב תא ירקוס – קטל שבעא תונפוש

קם הדב לרקוד – קטל שבע נפשות

הערה:

אדם כבד תנועה ובלתי זהיר משול לדב. גם אם תהיינה לו כוונות טובות, כגון רצונו לרקוד ולהשתתף בשמחה, מעשיו יגרמו לאסון, לקטילתן של שבע נפשות.

השימוש במספר 7: פורמולה, בסיפור ובפתגם העממי. אף פתגם זה היה שגור בפיה של אמי. כאשר מי מאיתנו היה גם ממקומו מתוך כוונה טובה להביא דבר מה, ובעת קומו, עקב חוסר זהירות, היה גורם נזק לרכוש או פוגע באחד המסובים, היו מלגלגים עליו באמירתו של פתגם זה, כדי שילמד בעתיד להיזהר.

תלע מן טזנא וביעלימנא אסבאחאו!

רק יצא מהישבן ובא ללמדנו שחייה!

"זה לעומת זה"

• דנפק מינק טעמא מלפך (יבמות פ"ג, מס' 680)
• הביצים חפצים להיות פקחים מן האפרוחים (חכמה ומוסר י"א, מס' 680)
• לא תלמד מביצה – תרנגולת עצה (חנניה רייכמן, מס' 680)

הערה:

פתגם זה היה שגור ביותר בפיה של רבקה סלומון ז"ל. בעת ויכוח, כשנתגלה פער הדורות בתפיסת עולם ובניסיון החיים – וכמוסר השכל: צעיר המשול לאפרוח אינו יכול ללמד את המבוגר, קרי התרנגול, הלכות חיים.

המשל מאחורי הפתגם

בדואי והגמל שלו הולכים לשחות בים. הגמל עושה את צרכיו, והצואה צפה על המים. הבדואי מסתכל על הצואה ואומר לגמל: "תראה, הוא רק יצא מהתחת שלנו וכבר מלמד אותנו לשחות!".